תחרות בנושא "פוסטר השלום"

תחרות בנושא "פוסטר השלום"
יוזם תחרות ציורים בנושא השלום, הינו, ארגון הליונס, ארגון מתנדבים שפועל בתחומים שונים ומגוונים בעזרת הקהילה: עזרה לעיוורים, תמיכה במועדוניות, בר/בת מצווה לילדים במשפחות מעוטות יכולת, רכישת מתקנים וציוד לבתי חולים, מתן מלגות לתלמידים מצטיינים, יציאת נערים ונערות כשגרירים למחנות נוער ברחבי תבל ועוד. הארגון פנה למנהלי בתי הספר והזמין את ילדי ישראל להשתתף בתחרות לעיצוב כרזת "פוסטר השלום" בנושא "השלום מתחיל איתי". התחרות נוסדה בכדי לאפשר לילדים לבטא את רגשותיהם בנושא השלום בעולמינו. בימים קשים אלו של כמיהה לשלום ורגיעה יש חשיבות רבה בשילוב תלמידי מערכת החינוך בפרויקט זה.
הפרויקט "נקטף" על ידי המורה לאומנות בבית ספרי. 23 תלמידים מכתות ו' ז' השתתפו בתחרות, לאחר שיחה בנושא השלום, בה הביעו התלמידים את עמדתם בנושא והובהרו כללי הציור, יצאו הילדים לדרך...את הציורים ציירו התלמידים בבית הספר בהדרכתה של המורה לאומנות. זו תדרכה את הילדים לעשות משהו מיוחד, אחר,שונה שקשור לפאן החיובי סביב נושא השלום. הילדים ציירו סקיצה כדי לראות איך מארגנים את הציור בנייר. התחרות נערכה בין בתי הספר בעיר, בשלב הראשון. לבית הספר הגיע צוות שכלל שלושה ציירים שבחנו את כל הציורים שציירו התלמידים ובחרו מתוכם שלושה ציורים. הבחירה לא הייתה קלה, אלו בחנו את כל הציורים במשך שעה וחצי עד שנפלה ההחלטה. הקריטריונים היו: יכולת טכנית, עבודה גרפית, יכולת ציורית גבוהה, רעיונות מקוריים להבעת השלום והתייחסות נכונה למצע. 3 הציורים שנבחרו עברו לשלב הבא, לתחרות ארצית. כשהשלב האחרון היא התחרות העולמית.
הציורים מוצגים כיום בלובי בית הספר ומפארים את הכניסה למבנה. הם עומדים על כני ציור ושונים בצבעים, ברעיונות, במקוריות אחד מהשני. באי בית הספר מתבוננים ומתרשמים הציורים המגוונים. התלמידים מתבוננים ומכבדים את יצירות המופת הללו. פעילות זו משתלבת בערך של חודש כסלו שהוא שונות. השונות וביטוייה המגוונים בפעילות חינוכית, חברתית ולימודית עשויה לזמן התפתחות אישית וחברתית והתנסות במימוש ערכים. בספרות המחקרית ניתן למצוא סימוכין לכך שמפגש עם השונה ושיתוף פעולה עימו לאורך זמן עשויים לסלול את הדרך להתפתחות אישית וללכידות חברתית. מי ייתן והשלום בוא יבוא...

תוכנית לימודים בתקשוב

מתוך סקרנות אישית בדקתי האם יש תוכנית לימודים בתקשוב המחייבת את המורות?
וגיליתי שאכן מאז שנת 1994, משרד החינוך באמצעות מינהל מדע וטכנולוגיה, מפעל הפיס והרשויות המקומיות, פעלו במשותף, במסגרת תוכנית התקשוב של מערכת החינוך, לרכישת מחשבים אישיים וציוד תקשוב, התקנתם ושילובם בתהליכי ההוראה והלמידה במוסדות החינוך בארץ. המטרה היא שהתלמידים, בחלק מזמנם ילמדו בכיתות. וישאפו להפעיל צורות למידה חדשות. תלמידים יקבלו משימות לימודיות (מידעניות או אחרות) ויפעלו באופן אוטונומי כדי לבצען. התלמידים יכולים לנצל את טכנולוגיות המידע והתקשורת כדי ללמוד בעצמם, ליצור תקשורת עם עמיתים, מורים ומומחים, לבצע עבודת חקר, ללמוד בקבוצות, לשתף בתי ספר אחרים בלמידה או בחקר, ועוד כיוצא בזה. נראה כי מערכת החינוך נמצאת בתהליך שמטרתו להכין את התלמידים לדרישות השוק, שכן לא יעלה על הדעת שבוגרי מערכת החינוך לא יוכשרו לטכנולוגיות השוק. השינויים המתחוללים בחברה מחייבים שינויים גם בבתי הספר ובהתאם לכך יעדי בית הספר חייבים להשתנות.
בבדיקה שטחית שערכתי גיליתי כי אכן יש תוכנית לימודים בתקשוב, המחייבת את צוות המורים. שמטרתו, כמובן, שילוב המחשב בהוראה, למידה, ביסוס והרחבת תרבות ההוראה והלמידה המקוונת בתחומי דעת שונים.


לקט מתוך תוכנית הלימודים:
· התאמה של סביבות הלמידה ותוכניות הלימודים במערכת החינוך לתפקוד מיטבי בתרבות הטכנולוגיה והתקשורת של המאה ה-21. (מה שתואם את הצהרות משרד החינוך).
· תוך שנה תוקם תשתית תקשוב מעודכן בבית הספר.
· הפעילות בארבעת מקצועות המיצ"ב תכלול לפחות פעילות מתוקשבת אחת ברמה של שעה חודשית אחת לפחות באחת מן השכבות.
· תלמידים יכירו ויתעשרו בפונקציות מחשב לשימוש שוטף והרחבת הידע.
· עבודה בסביבה מתוקשבת – "גלים" לצורך מעקב בו זמני אחר עבודת כיתה ובית, מיפוי הישגים ברמה חודשית.
· תוכנית הפעילות במתמטיקה תכלול לפחות פעילות ביישומי אופיס ואינטרנט אחת ברמה של שעה אחת לחודש בשכבות ב'-ו'.

מדדי תוצאה:

· העלאת הישגי התלמידים על פי מדדי התוצאה מתוך תוכנית הלימודים במתמטיקה. מתלמידי ביה"ס יפיקו תוצרים מתוקשבים במתמטיקה מתוך הנושאים הנלמדים בכתה.
· הכנת והצגת חומרי למידה על ידי מורים לפחות פעם בשבוע.
· ניהול והצגת מידע בית ספרי דרך מסך פלזמה מדי יום. המורות המלמדות את מקצועות המיצ"ב תשלבנה פעילות מתוקשבת לפחות שעה בחודש. כל קבוצת תלמידים תציג את התוצר שלה לתלמידי הכיתה בחדר המחשבים ותוצרים מודפסים על הקירות של בית הספר.

מה שנותר עתה לבדוק, מה מבין התוכנית שעודכנה לשנת תש"ע, אכן נעשה? לבדוק בסוף השנה, אם היעדים שהציב בית הספר בתקשוב אכן הושגו.

המחשב בחיתוליו וכיום

המחשב בחיתוליו והיום
אל המחשב נחשפתי לראשונה בעודי תלמידת תיכון בשנות ה-70. זכורה לי שעה במערכת בה הכרנו את המחשב ולמדנו שפת תכנות. בשעורי מחשב הינו לומדים את החומר על מחשבים בכיתה מתרגלים את זה בכיתה על "יבש", כלומר הינו כותבים את הפיתרון במחברת או בלוח בודקים את התוצאה ע"י חישוב ובמחברת. אחרי שהכנו את "התוכנית" למחשב פעמים בשבוע הינו נוסעים לאוניברסיטה על מנת להכניס את תוכנית המחשב למחשב האוניברסיטה, ואח"כ הינו מריצים את התוכנית ובודקים האם התוצאות מתאימות למה שמצפים.
למעשה התהליך היה ככה:
1. כותבים בדפי עבודה את תוכנית המחשב
2. בודקים שאין שגיאות כתיב בשפת המחשב
3. בודקים שאין שגיאות לוגיות בתוכנית
4. כותבים את תוכנית למחשב האוניברסיטה
5. מריצים את התוכנית
6. במידה והיו שגיאות כתיב בשפה הינו מתקנים אותם ומריצים שוב
7. במידה ושגיאה לוגית הינו מתקנים בדפי העבודה ואח"כ מריצים
כל העבודה מול המחשב הייתה מתבצעת בסבבים, ולא בצורה מקוונת (off line), לעומת היום כאשר יש מחשב אישי, יש אפשרות לבצע את כל הפעולות מלמעלה במחשב האישי, זמן התגובה מהיר יותר. בעבר על מנת לסיים תוכנית מחשב פשוטה זה לקח מספק ימים, לעומת זאת היום מספר שעות. הייתה תחושה של חדוות יצירה. יש מאיין.
חלפו להן שנים רבות מאז, ללא פגישה עם המחשב, עד הגיעי לבית הספר שבו אני עובדת כיום, בשנות ה-80. היה בו חדר מחשב עם עמדות לכל לומד. בחדר לא היה שימוש רב, במהלך רוב שעות היום הוא היה נעול. במהלך השנים התמנתה רכזת מחשבים וכיתות בית הספר נכנסו לחדר עפ"י מערכת שעות שהוכנה מראש. את השעורים העבירה הרכזת, מפני שלמורות הייתה רתיעה מה"חיה" הזו ששמה מחשב. פה ושם עברנו השתלמויות שלא היו משמעותיות בשל הריחוק מהמחשב וכל מה שנלמד, נשכח כמובן בשל אי שימוש. אט אט "קם דור אשר לא ידע את יוסף", הגיעו לבית הספר מורות צעירות אשר המחשב היה בנשמתן ואלו הרבו להשתמש בו לצרכיהן. בעזרתן למדתי להיפתח ל"חייה" הזו שנמצאת בכל בית, ועומדת לשרותי ומה שאני צריכה זה קצת אומץ ופתיחות. למזלי, בלימודי השונים נדרשתי להדפיס עבודות וכך נחשפתי לתוכנת הוורד. את העבודה הראשונה שלי שהדפסתי כמעט עד תום, לא שמרתי נכון. והיה עלי להדפיסה מחדש. כיום עם הדרכה מרכזת המחשבים, מורות נכנסות לחדר המחשב, מנחות את הילדים בתוכנות סגורות ופתוחות, בכתיבת עבודות, חיפוש חומרים, הכנת מצגות ועוד. (לא אחת הילדים עולים ביכולותיהם על המורות, ואלה נעזרות, בהם, שהם משאב מעולה).

כלים סגורים וכלים פתוחים ללמידה

בעידן הטכנולוגיה חייבת מערכת החינוך להשתמש במדיה ובמחשב. הילדים כיום מעדיפים להיות אקטיבים ולא פאסיבים.
כדי שהלמידה תהייה חויתית ומשמעותית אנו חייבים לאתגר אותם. לומדות הכלים הסגורים והפתוחים עומדות לרשותינו, ואנחנו המורים צריכים לדעת להתאים את התכנים ללומדים. הכלים הסגורים נועדו לחזרה על חומר נלמד בהיקף מצוצמם, הדבקת פערים, התלמיד יכול להתקדם בקצב שלו והוא אינו תלוי באחרון התלמידים. בכלים פתוחים- היקף החומר גדול יותר, והתלמיד יכול לתכנן את הדרך בא הוא רוצה ללמוד. זו מתאימה לתלמדים ששולטים בטכנולוגיות השונות, ויודעים לנצלה לקידומם האישי. כמובן שהיא אינה מתאימה לילדים לקויי למידה- אשר הולכים לאיבוד ו/ או מתקשים להבין מה נדרש מהם. או כאלה שזקוקים לתיווך רב יותר של המורה, או לקשר האישי עמה שמסייע להם ללמוד.
מאמרו של עופר אילני בעיתון הארץ מיום 3.11.2008 מחזק את הצורך להתאים לתלמידים לימוד במדיה. במאמרו הוא מציג מחקר המגלה כי "שימוש במחשב משנה את אופן חשיבת האדם", "החיים מול הרשת משפרים את יכולתם של אנשים לקבל החלטות במהירות ולסנן כמויות גדולות של מידע".

טכנולוגיות ללמידה יחידנית -משימה 2

הסכנות שמונה סלומון:
1. הכפפת הטכנולוגיה לשרותו של רציונל מיושן.
2. שימוש טכנולוגי נטול ערך חינוכי.
3. השתלטות החשיבה הטכנוצטריסטית על החשיבה הפדגוגית.
4. הטכנולוגיה מכתיבה חזון חנוכי ולא משרתת אותו.
הסכנה היא שהטכנולוגיה במקום אמצעי ללמידה תהפוך לכלי מרכזי בחינוך. על המורה להיבנות ממערכת אמונות, לבחון את המטרה הפדגוגית ולראות אלו כלים יכולים לשרתו להשגת המטרה. חשוב!!! שהמחשב לא יהיה הכלי היחיד כי מאוד קל להישבות בקסמי המדיה.
האדם הוא יצור חברתי וחשוב הקשר עם הסביבה והחברה. קהילה לומדת ניבנית מחבריה ומקשרי הגומלין ביניהם.
מיומנויות חברתיות חשובות לא פחות ממיומנויות מחשב וחשוב שהלומד יחווה גם אותן.
אספקט נוסף הוא חשיבותו של מורה המכוון, המדריך, המנחה שהופך להיות גם חלק מקהילת הלומדים. חלק ניכר מהילדים זקוק לתיווכו של המורה ולקשר היום יומי איתו פנים מול פנים. כך שגם פה יש חשיבות למינון בלמידה המתוקשבת.
אסיים בפתרון שמציע סלומון "חיוני שהחינוך יבחן מקרוב אצ מה שחידושי הטכנולוגיה מציעים לו, לאור שיקולים חינוכיים".

3 גישות לטכנולוגיות המידע בחינוך

בחרתי להתייחס למאמרו של אבירם "3 גישות לטכנולוגיות המידע בחינוך" בשל הפער הגדות שקיים בין התאוריה למעשה. אבירם במאמרו פורס לפנינו את מערכת החינוך תוך שהוא מציג 3 גישות. ממשיך וטוען כי "לחדירתה של טכנולוכית המידע לבתי הספר השפעה מכרעת על דפוס החינוך בעתיד לבוא" ותולה את "האשם" במשרד החינוך. ואני מסכימה עימו.
במערכת החינוך יש "ניצוצות" של למידה מתוקשבת. מעטים מאוד הם בתי הספר שעברו ללמידה שכזו. כולנו רואים את הפוטנציאל האדיר שבה, אך משהו חסר כדי לממשה. אני מפנה אצבע מאשימה למשרד החינוך. קיימים "הוגה דעות" רבים ו"ידענים גדולים" שכותבים רעיונות מאוד יפים, אך בשטח יישום איין. בגלל בעיות של תקציב כמובן... שינוי בבתי הספר לא יבוא אם לא יהיה הכוון ממשרד החינוך. אכן יש צורך בהדרכה בשטח ולוגיסטיקה מתאימה... ושוב תקציב...כדאי ש"הגדולים" שיושבים למעלה בסולם ומחליטים על תקציבים, ישאירו נתח גדול יותר לבתי הספר, שינוצל למטרה זו כמו למטרות חשובות אחרות.

עקרונותיו של סלומון ביחידה "אברהם מול אברהם"

בחנתי את היחידה "אברהם מול אברהם" מול עקרונותיו של סלומון.
למידה פעילה- לא הוצגה לילדים בעיה שעליהם לחקור אותה. עליכם להתמודד עם יחידת לימוד כאשר המטרה היא להכיר את אשיותו המיוחדת של אברהם ולראות אם אכן הוא מתאים להיות אבי האומה. סביר להניח כי הילדים יגלו הרבה יותר עיניין משעור פרונטלי יבש ו/ או מילוי חוברת, בשל הסביבה המתוקשבת שמעודדת את מעורבות הלומד כשהיא בעלת עיצוב חזותי מאתגר. המוטבציה והעניין שיגלה התלמיד בחומר הנלמד הם אלה שישפיעו על איכות למידתו.

בעיה בן תחומית- במהלך הלימוד נחשף התלמיד למקורות שונים: 1. אנציקלופדיה- נגיש ופשוט מלווה בתמונות להמחשה).
2. שמוש בדרכון- יישום לחיי היום יום מה שהופך את הנושא למשמעותי לילד. 3. התמצאות במפה- מסלול הליכתו של אברהם מאור כשדים לחרן. 4. מילון- פרושי מילים במקום נגיש ונוח לתלמיד. 4. ספרות חז"ל- הספורים על שנות ילדותו, עולמו התרבותי והחומרי אינם נזכרים בתורה ומגשרים על "פער ביוגרפי" מאפשרים הכרות עמוקה יותר עם האיש.
5. ספרות- סיפורה של נטשה והדלמה בה עמדה באנלוגיה לאברהם, יוצרת אצל הילד אמפתיה והזדהות.

הבניית הידע-הילדים למדו להכיר את דמותו של אברהם עפ"י המאורעות בחיו שהוצגו בצורה מגוונת מאתגרת ומסקרנת.
מאפשר להכיר את האיש מזויות שונות. מה שגורם אצל הילד מעורבות, עניין ומגביר את המוטיבציה.

שילוב בן הפרט הצוות והכתה-כאשר יחידת הלימוד מובנית ומתוכננת ומקיפה תחומי עניין רבים מצטמצם תפקידו של המורה
"מספק ידע" ל "למנהל במה".

היעד הסופי- סלומון מציין בספרו כי חשוב מעמד שבו נבחנים הפתרונות באופן פומבי שלקראתו מתכוננים הצוותים. ביחידה זו
לא מצאתי אזכור לכך.

על המורה להזהר לא להשאב ולהתפרס יתר על המידה, בשל הצורך של עמידה בזמנים ותוכנית לימודים. לכן כדאי לתת לתלמידים לבחור את היחידה האנטרקטיבית והמשמעותית להם ביותר.