מתוך סקרנות אישית בדקתי האם יש תוכנית לימודים בתקשוב המחייבת את המורות?
וגיליתי שאכן מאז שנת 1994, משרד החינוך באמצעות מינהל מדע וטכנולוגיה, מפעל הפיס והרשויות המקומיות, פעלו במשותף, במסגרת תוכנית התקשוב של מערכת החינוך, לרכישת מחשבים אישיים וציוד תקשוב, התקנתם ושילובם בתהליכי ההוראה והלמידה במוסדות החינוך בארץ. המטרה היא שהתלמידים, בחלק מזמנם ילמדו בכיתות. וישאפו להפעיל צורות למידה חדשות. תלמידים יקבלו משימות לימודיות (מידעניות או אחרות) ויפעלו באופן אוטונומי כדי לבצען. התלמידים יכולים לנצל את טכנולוגיות המידע והתקשורת כדי ללמוד בעצמם, ליצור תקשורת עם עמיתים, מורים ומומחים, לבצע עבודת חקר, ללמוד בקבוצות, לשתף בתי ספר אחרים בלמידה או בחקר, ועוד כיוצא בזה. נראה כי מערכת החינוך נמצאת בתהליך שמטרתו להכין את התלמידים לדרישות השוק, שכן לא יעלה על הדעת שבוגרי מערכת החינוך לא יוכשרו לטכנולוגיות השוק. השינויים המתחוללים בחברה מחייבים שינויים גם בבתי הספר ובהתאם לכך יעדי בית הספר חייבים להשתנות.
בבדיקה שטחית שערכתי גיליתי כי אכן יש תוכנית לימודים בתקשוב, המחייבת את צוות המורים. שמטרתו, כמובן, שילוב המחשב בהוראה, למידה, ביסוס והרחבת תרבות ההוראה והלמידה המקוונת בתחומי דעת שונים.
לקט מתוך תוכנית הלימודים:
· התאמה של סביבות הלמידה ותוכניות הלימודים במערכת החינוך לתפקוד מיטבי בתרבות הטכנולוגיה והתקשורת של המאה ה-21. (מה שתואם את הצהרות משרד החינוך).
· תוך שנה תוקם תשתית תקשוב מעודכן בבית הספר.
· הפעילות בארבעת מקצועות המיצ"ב תכלול לפחות פעילות מתוקשבת אחת ברמה של שעה חודשית אחת לפחות באחת מן השכבות.
· תלמידים יכירו ויתעשרו בפונקציות מחשב לשימוש שוטף והרחבת הידע.
· עבודה בסביבה מתוקשבת – "גלים" לצורך מעקב בו זמני אחר עבודת כיתה ובית, מיפוי הישגים ברמה חודשית.
· תוכנית הפעילות במתמטיקה תכלול לפחות פעילות ביישומי אופיס ואינטרנט אחת ברמה של שעה אחת לחודש בשכבות ב'-ו'.
מדדי תוצאה:
· העלאת הישגי התלמידים על פי מדדי התוצאה מתוך תוכנית הלימודים במתמטיקה. מתלמידי ביה"ס יפיקו תוצרים מתוקשבים במתמטיקה מתוך הנושאים הנלמדים בכתה.
· הכנת והצגת חומרי למידה על ידי מורים לפחות פעם בשבוע.
· ניהול והצגת מידע בית ספרי דרך מסך פלזמה מדי יום. המורות המלמדות את מקצועות המיצ"ב תשלבנה פעילות מתוקשבת לפחות שעה בחודש. כל קבוצת תלמידים תציג את התוצר שלה לתלמידי הכיתה בחדר המחשבים ותוצרים מודפסים על הקירות של בית הספר.
מה שנותר עתה לבדוק, מה מבין התוכנית שעודכנה לשנת תש"ע, אכן נעשה? לבדוק בסוף השנה, אם היעדים שהציב בית הספר בתקשוב אכן הושגו.
יום שבת, 14 בנובמבר 2009
המחשב בחיתוליו וכיום
המחשב בחיתוליו והיום
אל המחשב נחשפתי לראשונה בעודי תלמידת תיכון בשנות ה-70. זכורה לי שעה במערכת בה הכרנו את המחשב ולמדנו שפת תכנות. בשעורי מחשב הינו לומדים את החומר על מחשבים בכיתה מתרגלים את זה בכיתה על "יבש", כלומר הינו כותבים את הפיתרון במחברת או בלוח בודקים את התוצאה ע"י חישוב ובמחברת. אחרי שהכנו את "התוכנית" למחשב פעמים בשבוע הינו נוסעים לאוניברסיטה על מנת להכניס את תוכנית המחשב למחשב האוניברסיטה, ואח"כ הינו מריצים את התוכנית ובודקים האם התוצאות מתאימות למה שמצפים.
למעשה התהליך היה ככה:
1. כותבים בדפי עבודה את תוכנית המחשב
2. בודקים שאין שגיאות כתיב בשפת המחשב
3. בודקים שאין שגיאות לוגיות בתוכנית
4. כותבים את תוכנית למחשב האוניברסיטה
5. מריצים את התוכנית
6. במידה והיו שגיאות כתיב בשפה הינו מתקנים אותם ומריצים שוב
7. במידה ושגיאה לוגית הינו מתקנים בדפי העבודה ואח"כ מריצים
כל העבודה מול המחשב הייתה מתבצעת בסבבים, ולא בצורה מקוונת (off line), לעומת היום כאשר יש מחשב אישי, יש אפשרות לבצע את כל הפעולות מלמעלה במחשב האישי, זמן התגובה מהיר יותר. בעבר על מנת לסיים תוכנית מחשב פשוטה זה לקח מספק ימים, לעומת זאת היום מספר שעות. הייתה תחושה של חדוות יצירה. יש מאיין.
חלפו להן שנים רבות מאז, ללא פגישה עם המחשב, עד הגיעי לבית הספר שבו אני עובדת כיום, בשנות ה-80. היה בו חדר מחשב עם עמדות לכל לומד. בחדר לא היה שימוש רב, במהלך רוב שעות היום הוא היה נעול. במהלך השנים התמנתה רכזת מחשבים וכיתות בית הספר נכנסו לחדר עפ"י מערכת שעות שהוכנה מראש. את השעורים העבירה הרכזת, מפני שלמורות הייתה רתיעה מה"חיה" הזו ששמה מחשב. פה ושם עברנו השתלמויות שלא היו משמעותיות בשל הריחוק מהמחשב וכל מה שנלמד, נשכח כמובן בשל אי שימוש. אט אט "קם דור אשר לא ידע את יוסף", הגיעו לבית הספר מורות צעירות אשר המחשב היה בנשמתן ואלו הרבו להשתמש בו לצרכיהן. בעזרתן למדתי להיפתח ל"חייה" הזו שנמצאת בכל בית, ועומדת לשרותי ומה שאני צריכה זה קצת אומץ ופתיחות. למזלי, בלימודי השונים נדרשתי להדפיס עבודות וכך נחשפתי לתוכנת הוורד. את העבודה הראשונה שלי שהדפסתי כמעט עד תום, לא שמרתי נכון. והיה עלי להדפיסה מחדש. כיום עם הדרכה מרכזת המחשבים, מורות נכנסות לחדר המחשב, מנחות את הילדים בתוכנות סגורות ופתוחות, בכתיבת עבודות, חיפוש חומרים, הכנת מצגות ועוד. (לא אחת הילדים עולים ביכולותיהם על המורות, ואלה נעזרות, בהם, שהם משאב מעולה).
אל המחשב נחשפתי לראשונה בעודי תלמידת תיכון בשנות ה-70. זכורה לי שעה במערכת בה הכרנו את המחשב ולמדנו שפת תכנות. בשעורי מחשב הינו לומדים את החומר על מחשבים בכיתה מתרגלים את זה בכיתה על "יבש", כלומר הינו כותבים את הפיתרון במחברת או בלוח בודקים את התוצאה ע"י חישוב ובמחברת. אחרי שהכנו את "התוכנית" למחשב פעמים בשבוע הינו נוסעים לאוניברסיטה על מנת להכניס את תוכנית המחשב למחשב האוניברסיטה, ואח"כ הינו מריצים את התוכנית ובודקים האם התוצאות מתאימות למה שמצפים.
למעשה התהליך היה ככה:
1. כותבים בדפי עבודה את תוכנית המחשב
2. בודקים שאין שגיאות כתיב בשפת המחשב
3. בודקים שאין שגיאות לוגיות בתוכנית
4. כותבים את תוכנית למחשב האוניברסיטה
5. מריצים את התוכנית
6. במידה והיו שגיאות כתיב בשפה הינו מתקנים אותם ומריצים שוב
7. במידה ושגיאה לוגית הינו מתקנים בדפי העבודה ואח"כ מריצים
כל העבודה מול המחשב הייתה מתבצעת בסבבים, ולא בצורה מקוונת (off line), לעומת היום כאשר יש מחשב אישי, יש אפשרות לבצע את כל הפעולות מלמעלה במחשב האישי, זמן התגובה מהיר יותר. בעבר על מנת לסיים תוכנית מחשב פשוטה זה לקח מספק ימים, לעומת זאת היום מספר שעות. הייתה תחושה של חדוות יצירה. יש מאיין.
חלפו להן שנים רבות מאז, ללא פגישה עם המחשב, עד הגיעי לבית הספר שבו אני עובדת כיום, בשנות ה-80. היה בו חדר מחשב עם עמדות לכל לומד. בחדר לא היה שימוש רב, במהלך רוב שעות היום הוא היה נעול. במהלך השנים התמנתה רכזת מחשבים וכיתות בית הספר נכנסו לחדר עפ"י מערכת שעות שהוכנה מראש. את השעורים העבירה הרכזת, מפני שלמורות הייתה רתיעה מה"חיה" הזו ששמה מחשב. פה ושם עברנו השתלמויות שלא היו משמעותיות בשל הריחוק מהמחשב וכל מה שנלמד, נשכח כמובן בשל אי שימוש. אט אט "קם דור אשר לא ידע את יוסף", הגיעו לבית הספר מורות צעירות אשר המחשב היה בנשמתן ואלו הרבו להשתמש בו לצרכיהן. בעזרתן למדתי להיפתח ל"חייה" הזו שנמצאת בכל בית, ועומדת לשרותי ומה שאני צריכה זה קצת אומץ ופתיחות. למזלי, בלימודי השונים נדרשתי להדפיס עבודות וכך נחשפתי לתוכנת הוורד. את העבודה הראשונה שלי שהדפסתי כמעט עד תום, לא שמרתי נכון. והיה עלי להדפיסה מחדש. כיום עם הדרכה מרכזת המחשבים, מורות נכנסות לחדר המחשב, מנחות את הילדים בתוכנות סגורות ופתוחות, בכתיבת עבודות, חיפוש חומרים, הכנת מצגות ועוד. (לא אחת הילדים עולים ביכולותיהם על המורות, ואלה נעזרות, בהם, שהם משאב מעולה).
הירשם ל-
רשומות (Atom)