כלים סגורים וכלים פתוחים ללמידה

בעידן הטכנולוגיה חייבת מערכת החינוך להשתמש במדיה ובמחשב. הילדים כיום מעדיפים להיות אקטיבים ולא פאסיבים.
כדי שהלמידה תהייה חויתית ומשמעותית אנו חייבים לאתגר אותם. לומדות הכלים הסגורים והפתוחים עומדות לרשותינו, ואנחנו המורים צריכים לדעת להתאים את התכנים ללומדים. הכלים הסגורים נועדו לחזרה על חומר נלמד בהיקף מצוצמם, הדבקת פערים, התלמיד יכול להתקדם בקצב שלו והוא אינו תלוי באחרון התלמידים. בכלים פתוחים- היקף החומר גדול יותר, והתלמיד יכול לתכנן את הדרך בא הוא רוצה ללמוד. זו מתאימה לתלמדים ששולטים בטכנולוגיות השונות, ויודעים לנצלה לקידומם האישי. כמובן שהיא אינה מתאימה לילדים לקויי למידה- אשר הולכים לאיבוד ו/ או מתקשים להבין מה נדרש מהם. או כאלה שזקוקים לתיווך רב יותר של המורה, או לקשר האישי עמה שמסייע להם ללמוד.
מאמרו של עופר אילני בעיתון הארץ מיום 3.11.2008 מחזק את הצורך להתאים לתלמידים לימוד במדיה. במאמרו הוא מציג מחקר המגלה כי "שימוש במחשב משנה את אופן חשיבת האדם", "החיים מול הרשת משפרים את יכולתם של אנשים לקבל החלטות במהירות ולסנן כמויות גדולות של מידע".

טכנולוגיות ללמידה יחידנית -משימה 2

הסכנות שמונה סלומון:
1. הכפפת הטכנולוגיה לשרותו של רציונל מיושן.
2. שימוש טכנולוגי נטול ערך חינוכי.
3. השתלטות החשיבה הטכנוצטריסטית על החשיבה הפדגוגית.
4. הטכנולוגיה מכתיבה חזון חנוכי ולא משרתת אותו.
הסכנה היא שהטכנולוגיה במקום אמצעי ללמידה תהפוך לכלי מרכזי בחינוך. על המורה להיבנות ממערכת אמונות, לבחון את המטרה הפדגוגית ולראות אלו כלים יכולים לשרתו להשגת המטרה. חשוב!!! שהמחשב לא יהיה הכלי היחיד כי מאוד קל להישבות בקסמי המדיה.
האדם הוא יצור חברתי וחשוב הקשר עם הסביבה והחברה. קהילה לומדת ניבנית מחבריה ומקשרי הגומלין ביניהם.
מיומנויות חברתיות חשובות לא פחות ממיומנויות מחשב וחשוב שהלומד יחווה גם אותן.
אספקט נוסף הוא חשיבותו של מורה המכוון, המדריך, המנחה שהופך להיות גם חלק מקהילת הלומדים. חלק ניכר מהילדים זקוק לתיווכו של המורה ולקשר היום יומי איתו פנים מול פנים. כך שגם פה יש חשיבות למינון בלמידה המתוקשבת.
אסיים בפתרון שמציע סלומון "חיוני שהחינוך יבחן מקרוב אצ מה שחידושי הטכנולוגיה מציעים לו, לאור שיקולים חינוכיים".

3 גישות לטכנולוגיות המידע בחינוך

בחרתי להתייחס למאמרו של אבירם "3 גישות לטכנולוגיות המידע בחינוך" בשל הפער הגדות שקיים בין התאוריה למעשה. אבירם במאמרו פורס לפנינו את מערכת החינוך תוך שהוא מציג 3 גישות. ממשיך וטוען כי "לחדירתה של טכנולוכית המידע לבתי הספר השפעה מכרעת על דפוס החינוך בעתיד לבוא" ותולה את "האשם" במשרד החינוך. ואני מסכימה עימו.
במערכת החינוך יש "ניצוצות" של למידה מתוקשבת. מעטים מאוד הם בתי הספר שעברו ללמידה שכזו. כולנו רואים את הפוטנציאל האדיר שבה, אך משהו חסר כדי לממשה. אני מפנה אצבע מאשימה למשרד החינוך. קיימים "הוגה דעות" רבים ו"ידענים גדולים" שכותבים רעיונות מאוד יפים, אך בשטח יישום איין. בגלל בעיות של תקציב כמובן... שינוי בבתי הספר לא יבוא אם לא יהיה הכוון ממשרד החינוך. אכן יש צורך בהדרכה בשטח ולוגיסטיקה מתאימה... ושוב תקציב...כדאי ש"הגדולים" שיושבים למעלה בסולם ומחליטים על תקציבים, ישאירו נתח גדול יותר לבתי הספר, שינוצל למטרה זו כמו למטרות חשובות אחרות.

עקרונותיו של סלומון ביחידה "אברהם מול אברהם"

בחנתי את היחידה "אברהם מול אברהם" מול עקרונותיו של סלומון.
למידה פעילה- לא הוצגה לילדים בעיה שעליהם לחקור אותה. עליכם להתמודד עם יחידת לימוד כאשר המטרה היא להכיר את אשיותו המיוחדת של אברהם ולראות אם אכן הוא מתאים להיות אבי האומה. סביר להניח כי הילדים יגלו הרבה יותר עיניין משעור פרונטלי יבש ו/ או מילוי חוברת, בשל הסביבה המתוקשבת שמעודדת את מעורבות הלומד כשהיא בעלת עיצוב חזותי מאתגר. המוטבציה והעניין שיגלה התלמיד בחומר הנלמד הם אלה שישפיעו על איכות למידתו.

בעיה בן תחומית- במהלך הלימוד נחשף התלמיד למקורות שונים: 1. אנציקלופדיה- נגיש ופשוט מלווה בתמונות להמחשה).
2. שמוש בדרכון- יישום לחיי היום יום מה שהופך את הנושא למשמעותי לילד. 3. התמצאות במפה- מסלול הליכתו של אברהם מאור כשדים לחרן. 4. מילון- פרושי מילים במקום נגיש ונוח לתלמיד. 4. ספרות חז"ל- הספורים על שנות ילדותו, עולמו התרבותי והחומרי אינם נזכרים בתורה ומגשרים על "פער ביוגרפי" מאפשרים הכרות עמוקה יותר עם האיש.
5. ספרות- סיפורה של נטשה והדלמה בה עמדה באנלוגיה לאברהם, יוצרת אצל הילד אמפתיה והזדהות.

הבניית הידע-הילדים למדו להכיר את דמותו של אברהם עפ"י המאורעות בחיו שהוצגו בצורה מגוונת מאתגרת ומסקרנת.
מאפשר להכיר את האיש מזויות שונות. מה שגורם אצל הילד מעורבות, עניין ומגביר את המוטיבציה.

שילוב בן הפרט הצוות והכתה-כאשר יחידת הלימוד מובנית ומתוכננת ומקיפה תחומי עניין רבים מצטמצם תפקידו של המורה
"מספק ידע" ל "למנהל במה".

היעד הסופי- סלומון מציין בספרו כי חשוב מעמד שבו נבחנים הפתרונות באופן פומבי שלקראתו מתכוננים הצוותים. ביחידה זו
לא מצאתי אזכור לכך.

על המורה להזהר לא להשאב ולהתפרס יתר על המידה, בשל הצורך של עמידה בזמנים ותוכנית לימודים. לכן כדאי לתת לתלמידים לבחור את היחידה האנטרקטיבית והמשמעותית להם ביותר.